יצחק רובין נולד בקרית ים, בן להורים ניצולי שואה. עשה תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה באוניברסיטת חיפה בשנים 1974-1971, לימד מטמטיקה ואזרחות בבי"ס התיכון "אורים" בקרית טבעון, בוגר ביה"ס לתיאטרון בבית רוטשילד (חיפה), למד תואר ראשון ושני באומניות התקשורת באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בשנים 1979-1975.

 

עם חזרתו לישראל החליט לפעול במישור החברתי וניהל את מרכז הקליטה בעפולה.

היה עתונאי ב"רחוב ראשי" בשנים 1984-1982. ייסד את התיאטרון הקהילתי ואת הטלוויזיה הקהילתית הראשונה בישראל באור עקיבא וניהל אותה בשנים 1985-1983. 1982-1985 - היה במאי כתבות בתוכנית "שמונה וחצי" לתרבות ואמנות בטלוויזיה הישראלית בשנים 1985-1982. שימש כדובר ראש עיריית קרית מוצקין בשנים 1987-1985. היה יושב ראש המועצה לתרבות ואומנות ליד ראש העיר חיפה. ייסד יחד עם אבישי כפיר(כיום מנהל סנמטק חיפה) בחברת טכניוז (מדיה) שעסקה ביעוץ לארגונים עסקיים ולמובילות בחברות היי-טק בשנים 1991-1985. ממיסדי ובעלי חברת הפקת הסרטים טקניוז (מדיה) הפקות קולנוע וטלוויזיה הפועלת מזה 30 שנה שעוסקת בהפקות קולנוע וטלוויזיה.(2014-1985).

 

לימד קולנוע באוניברסיטת תל אביב  ובאוניברסיטת חיפה שימש כמרצה בכיר לקולנוע וראש הלימודים המעשיים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית כנרת. כיהן כיו"ר חבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי רומא.

 

כתב וביים שני סירטי קולנוע "שקרים לבנים" 1999, ו"תמונה קבוצתית עם אישה" 2002 (פרס התסריט פסטיבל חיפה) שהוקרנו בקולנוע ובטלוויזיה ובעשרות פסטיבלים ברחבי העולם. יצחק רובין נחשב לאחד היוצרים הפוריים בישראל בתחום סרטי תעודה, יצר עשרות סרטים תעודיים לקולנוע וטלוויזיה שזכו לתשבוחות, ביניהם " להיות כאן להיות שם" (פרס בפסטיבל הסרטים בשיקגו) , "הקרב האחרון על דגניה", "אוייב אינטימי", "הדרך", "בתו של קריספל", "בין שתי נשים", "בלב המוח" "ארץ אבודה" ועוד.

 

כסופר כתב את "ההיפוכונדר-גילגולה של חרדה" 1993 הוצאת פועלים, "המדריך למשחק בקולנוע עם זוכי אוסקר" והמובילים במורי המשחק בעולם"  2013 הוצאת גוונים,, ספר בו ראיין את לי סטרסברג, סטלה אדלר הבמאים רוברט אלטמן וסידני פולק והשחקן זוכה האוסקר קרל מלדן.

 

בשנים אחרונות מתרכז בעבודתו כסופר וב-2014 פרסם את ספר הפרוזה "שלג בחולות" הוצאת פרדס.

לאורך שנות האלפיים ביים רובין טרילוגיית סרטי תעודה בנושא חפות  (הסרטים: "רצח לכל החיים", "הסניגור" ו"רצח שופט"). בסרטים אלו הוא נעזר בראיונות עם עורכי דין, חוקרי משטרה וצילומים מחדרי החקירות. לדעתו של רובין קיימת במדינת ישראל מה שמכונה בפיו "אנטומיה של הרשעה". לשיטתו עורכי דין מטעם הפרקליטות והמשטרה משוכנעים בצדקתם, מגבשים לעצמם תזה ומוכנים לעבור על החוק ועל כללי האתיקה על מנת להרשיע את הנאשם. הפרקליטות הגישה נגדו תביעות שהגיעו עד לבית המשפט העליון, שפסק בדצמבר 2010 לטובת רובין. 

 

עמד בראש קמפיין נגד הגזענות שהתנהל בעתונות הישראלית בשנות ה-90. היה פעיל במאמצים להדיח את אריה גוראל, ראש עיריית חיפה, ב-1993.

 

בין מקימי אגודת ה-40 להכרה בכפרים הערביים הלא מוכרים. מיוזמי הפגנות המילואימניקים לאחר מלחמת לבנון השנייה.